פוסט טראומה והקשר ליום העצמאות

מהו הלם קרב?

הלם קרב, או בשמו המדוייק הפרעת דְּחָק פוסט-טראומטית, היא הפרעה פסיכיאטרית שעלולה להיווצר לאחר חשיפה לאירוע או לסדרת אירועים טראומטיים, שבדרך כלל כוללים סיכון ממשי לאדם או לקרוביו. גורם מעורר להפרעה זו יכול להיות מתחום צבאי כמו לחימה קשה, פיגוע, קרב או טיפול בחייל פצוע. ויכול להיות מתחום אזרחי כמו תאונות דרכים, לידה קשה, תקיפה מינית, שוד אלים ועוד.

תסמיני הפוסט טראומה משתנים מאדם לאדם, אך כוללים בדרך כלל תחושות חוזרות של חרדה, פחד גדול וחוסר אונים, סיוטי לילה, פלאשבקים של האירוע, ניסיונות להימנע מכל דבר שעלול להזכיר את אותו אירוע ועוררות ודריכות תמידית. בנוסף, מחקרים הוכיחו כי אנשים הסובלים מתופעות אלה נמצאים בסיכון גבוה ללקות במחלות לב וסובלים לעיתים מכאבים ותחלואה ממושכת.

טריגרים להופעת הסימנים כוללים למשל: רעש חזק ולא צפוי, ריחות או מראות ספציפיים ועוד. טריגרים אלו גורמים להם לתגובה חריפה.

המצב הנפשי אליו נקלע האדם, ובעיקר זה שאינו זוכה לטיפול, אינו מאפשר לו לקיים אורח חיים שגרתי, לתפקד, לפתח קריירה, לקיים מערכות יחסים תקינות ולהקים משפחה.

פוסט טראומה במדינת ישראל

במהלך שירות צבאי קרבי, חיילים רבים נחשפים לאירועים מסכני חיים ומותירי צלקות, ולכן במדינה שלנו תופעה זו נפוצה דווקא בקרב חיילי צה”ל. לפי סטטיסטיקות שונות, כ-10% מהחיילים שילחמו במלחמה יחזרו הביתה עם הפרעת דחק.

לפי נתוני אגף השיקום במשרד הביטחון, למעלה מ-4,600 מנכי צה”ל כיום, מתמודדים עם PTSD.

הקשר בין פוסט טראומה לבין יום העצמאות-

חגיגות יום העצמאות כוללות בכל שנה חגיגה צבעונית ושמחה שכוללת זיקוקי די-נור. הרעש החזק הנשמע בזמן מופע הזיקוקים מהווה טריגר לחלק מהסובלים מההפרעה, וגורם להם לתסמינים הקשים של פלאשבקים וחרדה.

לפי נתוני עמותת נט”ל, בין 10 ל-15 אחוזים מהחיילים שהשתתפו בקרבות במהלך שירותם הצבאי מדווחים על סימפטומים אלו המתגברים אצלם בהשמע הדי הנפץ.

הפתרון לבעיה זו הוא פשוט מאוד- מעבר לזיקוקים שקטים.

כיצד נסייע לאדם הסובל מהפרעת דחק-

הפרעת דחק הינה מצב ראשוני של חרדה קשה, שממנה עלולה להתפתח הפוסט טראומה, כשנראה אדם הסובל מהפרעה זו נפעל על פי העקרונות הבאים:

1. ניצור קשר- מילולי וגם פיזי. נושיב אותו, ניצור קשר עין ונדבר איתו.
2. נדגיש שהוא לא לבד- שאנחנו כאן איתו ונסייע לו. נסביר לו שהאירוע שגרם לתגובה הסתיים.
3. נברר עובדות- נבקש שיזדהה ושיספר במשפט את תיאור האירוע שגרם לתגובה.
4. ניתן משימות- בקול אסרטיבי, כדי לעזור לו לצאת ממצבו הרגשי.

כאשר מדובר באדם הסובל מפוסט טראומה (תגובת דחק שנמשכת מעל לחודש), יש להמליץ לו לפנות לקבלת עזרה מקצועית.

לצערנו במדינה שלנו, שרוויה לחימות ומחלוקות, בכל שנה נוספים יותר ויותר אנשים למעגל של הסובלים מפוסט טראומה ובכל שנה שומעים גם על אנשים שסבלו מהפרעה זו והחליטו שהם לא יוכלו לסבול עוד. חשוב לדעת כיצד לטפל באדם הסובל מהפרעה זו, כדי למנוע החמרה ופגיעה משמעותית בחייו, משום שאפילו ההתערבות הקטנה ביותר עשויה להציל אותו.

כדי ללמוד עוד מידע על הנושא החשוב והאקטואלי הזה אתם מוזמנים להיכנס לאתר נקר מדיק, ושם ללמוד עוד על התופעה והטיפול שלה, משום שבריאות הנפש חשובה בדיוק כמו הבריאות הפיזית.