התקף אפילפטי הוא אירוע שבו קיימת הפרעה נרחבת בזרימת החשמל במוח (מעין סערה של פעילות חשמלית מוגברת). אדם החולה במחלה, סובל מהתקפים חוזרים ונשנים בתבנית קבועה. ההתקפים הם ביטוי לפעילות חשמלית פתאומית ובלתי מבוקרת באזור או אזורים מסוימים במוח. האזורים בהם מתחוללת ההתקפה קובעים את האופי שלה.
אפילפסיה לרוב היא מחלה גנטית ומולדת שהגורמים לה לא ידועים (מחלה אדיופטית), כאשר במקרים חריגים היא מופיעה במהלך החיים. היא עשויה להופיע לאחר חבלת ראש קשה, גידולים במוח, דלקת בקרום המוח וכו’.
נהוג לחשוב כי מחלת הנפילה גורמת תמיד להתקף של תנועות בלתי רצוניות ולאובדן ההכרה, המחלה היא בעצם רב גונית. המקרים של הופעת התסמינים הם לרוב מרומזים, וגורמים לתחושות משונות, רגישות יתר והתנהגות מוזרה.
הירשמו לקורס עזרה ראשונה או רענון עזרה ראשונה ללמוד עוד על אפילפסיה
ישנם 3 סוגי התקפים:
- התקף קל (קטן) petit mal – נמשך מס’ שניות ולא כולל את סימני ההתקף הקשים (אין פרכוסים וכו’, אלא תחושה של ניתוק ומעין בהייה בסביבה).
- התקף קשה (גדול) grand mal – נמשך מס דקות.
- התקף מתמשך – הנתקף נמצא במצב של חוסר הכרה ממושך.
אנו נתמקד בהתקף הקשה.
סימנים להתקף אפילפסיה גדול:
– חוסר הכרה לאחר ההתקף.
– נפגע מפרכס.
– יציאת קצף מהפה.
– אי שליטה על סוגרים.
– גלגול של העיניים.
– לעיתים הפצוע אגרסיבי לאחר היציאה מההתקף.
הטיפול באפילפסיה:
הנחת ריפוד מתחת לראש הנפגע, הרחקת חפצים המסכנים את הנפגע ופינוי.
דגשים:
– אין להרטיב את הנפגע.
– אין לקבע את הנפגע בחוזקה.
– אין לסטור את הנפגע.
– אין לפתוח את פיו בחוזקה על מנת
להחזיק בלשון (פעולה מזיקה ביותר).
כמו כן יש לזהות את הגורמים (גירויים) המעודדים את ההתקפים, במידה ויש כאלה. במקרים מסוימים הגירויים הגורמים להתקף אפילפסיה הינם הבזקי אור. יש להימנע משתיית משקאות חריפים, עישון סיגריות, נטילת סמים, מצבי דחק וחוסר שינה במידת האפשר. קבוצות תמיכה לחולים ותוכניות שיקום העוזרות ברכישת מקצוע הן כלי עזר לחולה בהסתגלות למחלתו ותורמות לריפויה. רצוי שהסביבה הקרובה בה נמצא החולה תדע על המחלה, כדי שתדע להתמודד עם התקף.
בסיום ההתקף יש לנתר את מצב בפצוע ולבצע החייאה בעת הצורך.